החלטה בתיק ת"א 24269-10-12

לפני בקשת הנתבעת להתיר הבאת ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי (להלן : "מל"ל")  באשר לנכותה של התובעת בתחום הפסיכיאטריה ולהורות על מינוי מומחה רפואי לצורך הערכת נכותה של התובעת בתחום זה.

התובעת, ילידת 22.01.1958, הגישה לבית משפט זה תביעה לפיצויים לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן - "החוק") בגין נזקי גוף שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים מיום 18.02.2007.

התאונה הוכרה ע"י המל"ל כתאונת עבודה.

נכותה הרפואית של התובעת נדונה בועדות המל"ל, שם נקבעה למשיבה נכות כדלהלן:

נכות זמנית:

40% - לתקופה מ- 19.5.2007  ועד 19.2.2008.

100% - לתקופה מ- 20.2.2008 ועד 30.4.2008.

60% - לתקופה מ- 01.05.2008 ועד 31.8.2008.

100% - לתקופה מ- 01.09.2008 ועד 31.1.2010.

90% - לתקופה מ- 01.02.2010 ועד 15.10.2010.

נכות צמיתה:

15% - נכות בתחום א.א.ג. לפי סעיף 72(1)ד5 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) , תשט"ז - 1956 ( להלן: " תקנות המל"ל " ). בגין פגיעה בשמיעה.

10% - נכות בתחום א.א.ג. לפי סעיף 72(4)(ד)ב לתקנות המל"ל, בגין טנטון.

20% - נכות בתחום האורטופדיה לפי סעיף 37(5)ג.

20% - נכות בתחום הפסיכיאטריה בהתאם לסעיף 34(ג).

10% - נכות בתחום הפיברומיאלגיה לפי סעיף 35(1)ג.

5%  - נכות בתחום הנוירולוגיה לפי סעיף 29(6) 2 במחצית.

סה"כ - 88% נכות צמיתה משוקללת.

 בנוסף לאמור, הופעלה תקנה תקנה 15 במלואה בשל אי יכולתה של התובעת לשוב לעבודתה.